קשרים והקשרים בטיפול הנפשי

הדדיות (לדף הבית) 

כשקול נוגע בקול

          כשקולות מהדהדים ביחד

הכנה ללידה ולידה באמצעות היפנוזה – חלק א'

ד"ר אודי בונשטיין
פסיכולוג קליני, מורשה לעיסוק בהיפנוזה

© כל הזכויות שמורות למחבר 

אין להעתיק או לצטט מהמאמר ללא קבלת רשות מפורשת מאת המחבר

מוקדש באהבה לאור, מאיה ויער

תקציר

הריון הנו אחת החוויות המרגשות והמהנות ביותר, אך כולל בתוכו גם חרדה ודאגה, בין השאר מפני הכאב וחוסר הנוחות הכרוכות בלידה. מטרת העבודה הנוכחית היא להציג בקצרה את האפשרויות הגלומות בהיפנוזה הקלינית, תוך התמקדות בהכנת נשים לקראת לידה, לסקור את הנעשה בתחום (כולל מחקרים אשר בחנו את יעילותן של טכניקות אלו במיילדות), ולהציג מודל עבודה. הרעיון המרכזי העומד בבסיס המודל הוא מעורבותה של היולדת בכל שלבי התהליך, ובא לידי ביטוי הן בהקניית ידע על תהליך הלידה והן ברכישתם של כלים אפקטיביים שמטרתם להשפיע על תהליך זה בשלביו השונים. חלק ב' של העבודה יביא את תיאור החוויה הסובייקטיבית של תהליך ההכנה והלידה עצמה מנקודת מבטן של שתי מטופלות. 

הקדמה

ההריון והלידה מהווים את אחת החוויות המעצבות והמרכזיות בחיי האם, האב והמשפחה. בספרו "הולדתה של אם" כותב סטרן על התהליך והשינוי הפסיכולוגי שעוברת האשה המתכוננת להפוך לאם [1]. אלו חוויות אשר מעורבים בהן התרגשות רבה ואושר, אך גם דאגות וחרדות, למשל – הפחד מפני הכאב הכרוך בלידה ומפני אי הנוחות המלווה אותה. זהו תהליך המשנה את המערך הפסיכולוגי של כל בני המשפחה, ועל אף הקשיים הכרוכים בו מהווה בדרך כלל חוויה חיובית המסמלת הן את התגשמותה של אהבתם של ההורים והן (אם נתבונן בו מנקודת מבט אחרת) - את שיאו של התהליך הביולוגי-אבולוציוני של רביית המין. למרות זאת, התייחסותם של רבים מאנשי המקצוע אל תהליך הלידה היא כלתהליך רפואי (כמעט כאילו ההריון והלידה הנם מחלה...) בו חשה היולדת מעט מאוד שליטה על גופה ועל המתרחש מסביב. יחד עם זאת, לידה בחדר לידה מצוייד באנשי מקצוע ומכשור הוא כנראה הבטוח ביותר עבור האם היולדת ועבור הילוד, ובמסגרת זו נודעת חשיבות רבה ליכולת לשלב, להשתמש ולחקור אמצעים פסיכולוגיים היכולים לשפר את תוצאותיו של התהליך המסעיר והמדהים של הבאתו לעולם של תינוק חדש. אחד מהאמצעים היעילים והבטוחים ביותר להכנה ללידה ולשימוש בזמן הלידה – הוא היפנוזה.

היפנוזה

היפנוזה בהגדרתה הכללית (מתוך חוק ההיפנוזה) הנה פרוצדורה בה אדם אחד (המהפנט) מעביר לאדם אחר (מהופנט) סוגסטיות לשינויים בתפיסה, בתחושה, ברגשות, במחשבות או בפעולות. להגדרה זו, הכללית, יש יישום נוסף – חשוב למדי בהקשר הנוכחי – והוא היפנוזה עצמית.

קיימות מספר תיאוריות מרכזיות המסבירות את התופעות ההיפנוטיות, בינהן ניתן למנות את תיאוריות הדיסוציאציה (לפיהן קיימות מערכות קוגנטיביות מרובות והיררכיות המופעלות על ידי גוף ניהולי מרכזי, כאשר במהלך היפנוזה מערכות אלו ניתקות ופועלות באופן עצמאי); היפנוזה כתופעה חברתית-קוגנטיבית תלויית הקשר; היפנוזה כמשחק תפקידים; והיפנוזה כשינוי מצב המודעות.

היפנוזה יעילה למגוון בעיות רחב מהתחום הנפשי והגופני, בינהן כאב (ראשוני/משני, כחלק מפרוצדורה רפואית, אקוטי או כרוני), חרדה, פוביות, שינוי הרגלים, שיפור תפקוד לאחר חוויה טראומטית, טיפולי שיניים, ניצול פוטנציאל אישי, גניקולוגיה, מחלות גופניות המושפעות ממצב נפשי (מעי רגיז, עור, וכו') ועוד.

היפנוזה במיילדות

השימוש בטכניקות היפנוטיות לשליטה בכאב בזמן לידה ידוע מזה זמן רב, מעל למאה שנים [2], אולם השימוש בתרופות הרדמה (אנאסטסיה כימית) הוביל לירידה בשימוש בהיפנוזה לצורך זה. במהלך שנות ה- 60' של המאה הקודמת החלה שוב להופיע ההיפנוזה בספרות המקצועית הנוגעת למיילדות [3-7]. השימושים בהיפנוזה היו רבים, ולא מעט עדויות נאספו ליעילות הטכניקות ההיפנוטיות בשלב הצירים והמשלוח [8-10].

בעוד שבסיפרות המקצועית קיים תאור נרחב של תיאורי מקרים של שימוש בהיפנוזה במיילדות, ישנו מיעוט יחסי של מחקר אמפירי. מעט המחקר הקיים סובל לרוב מליקויים מתודולוגיים, אך למרות זאת מציג תוצאות מרשימות.

בספרות מתועד היטב הייתרון העצום שיש להכנה הפסיכולוגית לגבי כל פרוצדורה רפואית [11]. כאשר המטופל מוכן ויודע מהן הפרוצדורות אותן הוא עומד לעבור וכאשר יש לו/לה את התחושה כי הוא חלק מהתהליך, מתרחשים הדברים הבאים: החרדה פוחתת, לרוב יש שימוש בפחות תרופות במהלך ולאחר הפרוצדורה, תהליך ההחלמה מהיר יותר וכולל פחות סיבוכים, יכולתם של המטופלים לחזור לפעילות נורמלית מהירה יותר מאשר כשאינם עוברים הכנה פסיכולוגית לפרוצדורה הרפואית [2, 12-14]. למעשה, עומד עקרון זה בבסיסו של קורס ההכנה ללידה המוצע כיום על ידי רוב בתי החולים וקופות החולים.

ההכנה הפסיכולוגית לתהליך הלידה אינה באה להחליף את השיטות הרפואיות הרגילות. הכוונה היא לצייד את היולדת הן בידע לגבי התהליך ולגבי המתרחש בגופה, הן באמצעים להשפיע על תהליך זה והן ברכישת מיומנות בשימוש בכלים המשפרים את החוויה ו"מנטרלים" ממנה מרכיבים רבים שאינם נעימים (כאב, חרדה, חוסר נוחות וכו').

בספרות המקצועית מדווח כי שימוש בהיפנוזה במהלך ההריון הביא לייתרונות רבים, בינהם ניתן למנות: הקטנת משך הצירים (stage 1) ושימוש בסמי הרדמה (אנאלגזיה) [13], הפחתת החרדה לגבי ובמהלך הלידה [15], הפחתת שכיחות הדיכאון שלאחר לידה [13], הגברת הבטחון העצמי, הרוגע במהלך הצירים (אשר בתורה מפחיתה את ההיפר וונטילציה של היולדת) והקלת המעבר להנקה [16], הפחתת תחושת הכאב [15, 17], הפחתת מספר הלידות בהן היו סיבוכים והגברת אחוז הלידות הספונטניות [18], הפחתת הסכנה ללידות מוקדמות [19], מדדי האפגר של הילודים היו גבוהים יותר [13], ולבסוף - הלידה נחוותה כארוע חיובי הרבה יותר עם פחות פחד לגביה, והתקיימה תחושת שליטה ובעלות על התהליך mastery)).

עקרונות הטיפול ההיפנוטי לקראת לידה

הרעיון המרכזי העומד בבסיס הטיפול ההיפנוטי טרם ובמהלך הלידה הוא מעורבותה של היולדת עוד טרם התחלתם של הצירים, כך שלמעשה היא עוזרת לצוות הרפואי ולמיילדת במהלך הצירים והמשלוח [17].

הטיפול עצמו משלב מספר עקרונות. העיקרי בהם הוא שכאשר המטופלת בעלת ידע לגבי תהליך הלידה ומוכנה אליו – רמת החרדה פוחתת, היא זקוקה לפחות תרופות במהלך ולאחר הלידה וההחלמה מתרחשת מהר יותר ועם פחות סיבוכים [2]. המתודה הטיפולית כוללת מספר מפגשים (בין שישה לעשרה), רצוי במהלך הטרימסטר השני להריון, כך שלאשה יש זמן מספיק לתרגל וללמוד את הטכניקות ולהגיע לרמת שליטה מירבית. המפגש הראשון נועד להיכרות, לקיחת אנמנזה, בדיקת הידוע על היפנוזה ומתן הסבר לתהליך, בדיקת התאמת המטופלת ושלילת קונטרה-אינדיקציות לשימוש בכלים היפנוטיים. במהלך פגישה זו אף ניתן לתרגל כניסה ויציאה ממצב היפנוטי ובסיומה מסכמים את פרטי החוזה הטיפולי.

במהלך המפגשים הבאים לומדת האישה להיכנס למצב היפנוטי (self- hypnosis) ולצאת ממנו ברמת בטחון מירבית. בהיותה במצב טראס היפנוטי היא לומדת להיעזר בכלים רבים, בין השאר – הפחתת כאב, הפחתת חרדה, יצירת אווירה רגועה ונעימה תוך המצאות במקום בטוח, ושליטה מירבית בגוף במהלך הלידה. במפגשים אלו ניתנים הסברים על שלבי הלידה השונים, ומחוזקים כוחות האגו, כך שהאישה מגיעה ללידה בתחושת בטחון, עם יכולת להתמודד היטב עם כל תהליכיה, ואף ללדת לידה טבעית לחלוטין, ללא שימוש באפידורל או משככי כאבים אחרים, ותוך מודעות מלאה לתהליך בכל שלביו. אלמנט נוסף עליו מושם דגש הוא הקשר עם העובר (אשר מגיב גם הוא לסוגסטיות, קרוב לוודאי בשל שינויים שעוברת האם בכניסתה למצב הטראנס העמוק). בחלקו השני של המאמר יובאו חוויותיהן של שתי יולדות אשר נעזרו בטכניקות היפנוטיות במהלך לידותיהן.

עבור מי שאינו אמון על יעילותם של הכלים ההיפנוטים, יכולה האפיזודה הבאה להישמע כמעט דמיונית, אך בעבור יולדות שנעזרו בכלים ההיפנוטים היא מציאותית ביותר. באחת הפעמים בהן הייתי נוכח בזמן לידה שעברה מטופלת בעזרת היפנוזה, שאלתי כיצד היא מרגישה. היולדת, מחוברת למוניטור שרשם את התקדמות הצירים (וכן נתונים מהעובר) חשה בתחילתו של ציר וציינה זאת בפני. מבלי משים נפנו עיני אל המוניטור שהחל לשרטט את התקדמות הציר (בהתאמה מושלמת לדיווח היולדת), אלא שכעבור שניות מעטות אמרה היולדת בשלווה: "זהו, עבר". מבט קצר במוניטור גילה כי הוא ממשיך "לעלות" ולשרטט את התקדמות הציר (התכווצות שרירי הרחם) כשלושים שניות נוספות, ונשאר ברמה הגבוהה ביותר כחצי דקה - דקה נוספת, ורק אז מתחיל לרדת. תמונה זו חזרה על עצמה גם בצירים הבאים. קשה לתאר את תדהמתם של אנשי הצוות הרפואי אשר התבוננו כל אותה עת בפניה השלוות של היולדת (אשר לא השתמשה בשום אמצעי נוסף מלבד ההיפנוזה) ובמוניטור הרושם את התקדמות הצירים, לסירוגין.

כיום ניתן טיפול זה באופן פרטי בלבד. בעבור נשים הרות אשר מעוניינות באלטרנטיבה שעלותה נמוכה יותר לטיפול והכנה לקראת הלידה,  נערכת סדנא קבוצתית בביה"ח בנהריה (יש לעקוב אחר הפרסומים בעיתונות, או לחילופין לברר מתי עתידה להיפתח הקבוצה הקרובה), המבוססת על עקרונות דומים. הייתרונות של סדנא קבוצתית היא במפגש עם נשים הרות ובני זוגן (המהוות גורם תמיכה) וכמובן - בהוזלת מחיר ההשתתפות. חסרונות הטיפול הקבוצתי סובבות לרוב סביב המחיר שמשלמים בעבור פיזור תשומת הלב (שבטיפול פרטני ניתנת אך ורק למטופלת עצמה ולבן זוגה – כאשר הוא משתתף בתהליך). ייתרון נוסף הוא הבקרה הניסויית המתאפשרת בטיפול הקבוצתי, ואיסוף הנתונים האמפירי המאפשר את שיפורו המתמיד של הטיפול והרחבתו גם לשירותם של אנשי מקצוע  נוספים.

סיכום

ההריון והלידה מהווים חוויה רגשית עזה, אשר אל ההיבטים החיוביים שבה נלווים פעמים רבות גם פחד וחרדה מפני הכאב ואי הנעימות הכרוכים בה. במאמר זה תוארה האפשרות להיעזר בטכניקות היפנוטיות לשם הגברת הידע והשליטה בתהליך הלידה, תוך הפחתת תחושות הכאב ו"חיבור" מירבי לעובר ולתהליך הלידה. טכניקות אלו משתלבות היטב בכל מהלך הלידה הרגיל (אם כי יש לוודא שמחלקת היולדות אליה מתכוונים להגיע יסכימו "ללכת אתכם" וישתפו פעולה...). טכניקה זו חסרת סיכונים, והייתרונות בה עצומים. קרוב לוודאי כי הקלות היחסית של שימוש בסמי הרדמה השכיחה מעט את מגוון הייתרונות הגלומים בטכניקות אלו, ואולי חבל שכך...אך לכל המעוניינים בלידה טבעית – או בתוספת משמעותית ללידה קונבנציונלית – הרי שמדובר בטיפול יעיל. חשוב לציין כי על טיפול זה להינתן אך ורק על ידי איש מקצוע בעל רשיון לעסוק בהיפנוזה ומיומנות בטכניקות אלו, ובהתאם לחוק ההיפנוזה הנהוג בארץ.

ולכל העומדים לפני לידה – לידה קלה, נעימה, בטוחה ומהנה!

ד"ר אודי בונשטיין

מקורות

1.         Stern, D.N., The birth of a mother. 1998.

2.         Werner, W.E., P.G. Schauble, and M.S. Knudson, An argument for the revival of hypnosis in obstetrics. Am J Clin Hypn, 1982. 24(3): p. 149-71.

3.         Kroger, W.S., Techniques of hypnosis. Jama, 1960. 172: p. 675-80.

4.         Moya, F. and L.S. James, Medical hypnosis for obstetrics. Jama, 1960. 174: p. 2026-32.

5.         Spiegel, H., Current Perspectives on Hypnosis in Obstetrics. N Y State J Med, 1963. 63: p. 2933-41.

6.         Tom, K.S., Hypnosis in obstetrics and gynecology. Obstet Gynecol, 1960. 16: p. 222-6.

7.         Werner, W.E., Hypnosis from the viewpoint of obstetrics and clinical demonstration of the training of patients for delivery under hypnosis. N Y State J Med, 1959. 59(8): p. 1561-6.

8.         Goldman, L., The use of hypnosis in obstetrics. Psychiatr Med, 1992. 10(4): p. 59-67.

9.         Jenkins, M.W. and M.H. Pritchard, Hypnosis: practical applications and theoretical considerations in normal labour. Br J Obstet Gynaecol, 1993. 100(3): p. 221-6.

10.       Smith, A., The hypnotic relationship and the holographic paradigm. Am J Clin Hypn, 1990. 32(3): p. 183-93.

11.       Wain, H.J., Pain control through use of hypnosis. Am J Clin Hypn, 1980. 23(1): p. 41-6.

12.       Weishaar, B.B., A comparison of Lamaze and hypnosis in the management of labor. Am J Clin Hypn, 1986. 28(4): p. 214-7.

13.       Harmon, T.M., M.T. Hynan, and T.E. Tyre, Improved obstetric outcomes using hypnotic analgesia and skill mastery combined with childbirth education. J Consult Clin Psychol, 1990. 58(5): p. 525-30.

14.       Finkelstein, S., Hypnotically assisted preparation of the anxious patient for medical and dental treatment. Am J Clin Hypn, 1991. 33(3): p. 187-91.

15.       Mairs, D.A.E., Hypnosys and pain in childbrith. Contemporary Hypnosis 1995. 12: p. 111-118.

16.       Sauer, C. and H.I. Oster, Obstetric hypnosis: Two case studies. Australian Journal of Clinical and Experimental Hypnosis, 1997. 25: p. 74-79.

17.       Oster, M.I., Psychological preparation for labor and delivery using hypnosis. Am J Clin Hypn, 1994. 37(1): p. 12-21.

18.       Schauble, P.G., et al., Childbirth preparation through hypnosis: the hypnoreflexogenous protocol. Am J Clin Hypn, 1998. 40(4): p. 273-83.

19.      Omer, H., A hypnotic relaxation technique for the treatment of premature labor. Am J Clin Hypn, 1987. 29(3): p. 206-13.